המדינה הגישה ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים מתאריך: 7.11.2008, שלא להרשיע את באסם זידאני, 21, מעבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה. בית משפט השלום דן את זידאני ל-150 שעות שירות לתועלת הציבור. הערעור כוון נגד אי ההרשעה וקולת העונש.
מכתב האישום עלה שזידאני נתפס בתאריך 22.1.2006 כשעל גופו סכין, בלא שהוכיח שהחזיקה למטרה כשרה. הוא הודה בביצוע העבירה ושרות המבחן התבקש לתת תסקיר בעניינו, והמליץ בסופו של דבר להימנע מהרשעה, מאחר ומדובר במעורבות ראשונה בפלילים, גיל צעיר (יליד 1987), והחשש שהרשעה תפגע בסיכויי התקדמותו בלימודים ובעבודה.
בית משפט קמא מנה את שיקולי החומרה והקולא: מצד אחד, עבירה המסווגת כפשע, תופעה נפוצה, אלימות גבוהה והצורך למיגור תופעת הסכינאות, והסבר מפוקפק לנשיאת הסכין. מצד שני, חלפו שלוש שנים מאז ביצוע העבירה, תסקיר חיובי, אורח חיים נורמטיבי, עבירה ראשונה ומעידה חד פעמית. בשקלו כל אלה נמנע בית משפט קמא מהרשעתו של זידאני וגזר עליו, כאמור, שירות למען הציבור.
זידאני ביקש שלא להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא והדגיש שהרשעתו תגרום לו לנזק חמור ובלתי הפיך. הוא ביקש לדחות את הערעור.
בפסק הדין קיבל בית משפט המחוזי את הערעור של המדינה. "שמענו את טענות הצדדים, ונראה לנו כי דין הערעור להתקבל במובן זה שיש להרשיע הנאשם ולגזור עליו גם מאסר על תנאי. העבירה שביצע היא עבירה נפוצה ומשמעותית. אי הרשעה באה כאשר מדובר בעבירה קלה מחד, ונזק חמור מאידך שאינו פרופורציוני לעבירה. המשיב לא הראה כיצד הרשעה תגרום לו נזק כה חמור, וביחד עם התנהלותו המורכבת בפני בית המשפט מתבקשת המסקנה כי היה מקום להרשעתו.
"לפיכך אנו מרשיעים המשיב בעבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, ובנוסף לשל"צ גוזרים עליו מאסר על תנאי למשך של 3 חודשים, והתנאי הוא שהמשיב לא יעבור עבירה בה הורשע בתוך 3 שנים מהיום".
