"אנא הישאר" - זו הייתה הקריאה של חברי ועדת הכספים, מהקואליציה ומהאופוזיציה, לנגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר, שהופיע (יום ב', 3.6.13) בפעם האחרונה בפני הוועדה לפני פרישתו, עת שסיכם קדנציה של 8 שנים בבנק ישראל.

פישר אמר לחברי הוועדה: "צלחנו את המשבר בצורה טובה, כי כבר לפניו הייתה צמיחה, מאזן התשלומים היה בעודף והבנקים היו חזקים. המשק היה חזק והצלחנו לעבור את המשבר עם מיתון קטן ובתקופה קצרה מאוד. הורדנו את יחס החוב-תוצר מ-93.9% ב-2005 ל-73.1% ב-2012. האבטלה ירדה ובסוף 2012 שיעור התעסוקה עומד על 74%. כל עוד המשק יותר חזק, יש נטייה למטבע להתחזק וזה מה שקרה אצלנו. ביתרות המט"ח, עלינו מ-27.8 מיליארד ש"ח ב-2005 ל-75.9 מיליארד ש"ח ב-2012".

הוא ציין כי תחזית הצמיחה של בנק ישראל ל-2013 עומדת על 3.8% וללא תרומת ההכנסות מגז, על 2.8%. "את ההשפעות החיוביות מהכנסות הגז אנחנו נראה מ-2014 ובאינטנסיביות ב-2018-2017 ואנו מעריכים שהשיא יהיה ב-2025", אמר. בהתייחסו לאתגרי העתיד אמר פישר כי "אסור לתת לגירעון לצאת משליטה ולכן יהיה צורך לנקוט בצעדים כואבים. בין 2000 ל-2012 היינו רוב הזמן בצמיחה מרשימה יותר מאשר ברוב המדינות המפותחות. אם נמשיך לשמור על יציבות, נמשיך לצמוח. באבטלה ב-2011 היינו מתחת לממוצע מדינות ה-OECD. מבחינת הגירעון; היינו במסלול טוב של ירידה בגירעון מ-5.1% ב-2009 ל-3.8% ב-2010 ול-3.3% ב-2011 ועכשיו עלינו ל-4.3% ב-2012".

יו"ר האופוזיציה, ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה), אמרה כי הייתה מצפה בסקירה הרטרואקטיבית לשמוע על הדברים הפחות נעימים: "אי השוויון בישראל, על שכר העבודה, רמת העוני בקרב העניים העובדים. חלק מחוק בנק ישראל, גם המאבק באי-השוויון". יחימוביץ' רמזה לכך, שתפקידו של הנגיד לשמש גם יועץ כלכלי לממשלה. "אתה מנהיג כלכלי, לא היססת לנהוג בצעדים לא קונבנציונליים ולא הלכת שולל אחרי גורמים שונים, לרבות גורמים חזקים במשק, ניהלת מאבק בלתי מתפשר לטובת ממשל תאגידי בבנקים, שבא לידי ביטוי בפרשה של דנקנר וגם קידמת את חוק בנק ישראל שמתאים לבנק מרכזי מודרני. כהונתך הייתה אחראית ומוצלחת ומבין כל הקפיטליסטים, אתה הקפיטליסט הכי החביב עלי".

״עמדת מול מי שניסו לכופף כלכלה לפוליטיקה ויכולת להם"

ח"כ רובי ריבלין (הליכוד-ביתנו) אמר לפישר: ״עמדת מול מי שניסו לכופף כלכלה לפוליטיקה ויכולת להם. הוכחת מנהיגות והתחשבות ברחשי לב הציבור. לא התנהלת כזרוע של הממשלה אלא כנגיד המייצג את הציבור. עמדת מול גורמים שהצורך הפוליטי שלהם היה לכופף את הכלכלה לפוליטיקה ויכולת להם, בזכות המקצוענות והמומחיות שלך, ובעיקר בזכות האמון שהציבור רוחש לך, גם אלו שחשו פגועים מהמדיניות שהנהגת. אני מקווה שתיקח חופש ותחזור. אתה ראוי למלא תפקידים רבים״.

ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) אמר כי "העובדה שאתה פופולרי בקרב כל המפלגות זה דבר ייחודי. יחד עם זאת, האם אנחנו מדברים על אותה מדינה? שר האוצר אומר שהמצב קטסטרופלי, לכן זה מעיד שהגזירות של שר האוצר הן פוליטיות ולא מוצדקות. בדרך-כלל אנחנו רוצים להשתוות ל-OECD אך האם הפערים בחברה הישראלית, עונים על ציפיות מדינות הארגון? לא סוד שבשנים האחרונות הרבה חרדים יצאו לשוק העבודה, איך זה יכול להיות שזה לא משתקף בצמצום הפערים בחברה הישראלית?".

פישר אמר על אתגרי העתיד: "יש לטפל בעוני, לטפח את ההון האנושי הישראלי, לטפל בביורוקרטיה, במיוחד בתחום הדיור והסיוע לעסקים, לטפל בריכוזיות ולהגביר את התחרות, להגדיל את הפריון בעבודה, מחירי הדיור, הוצאות הביטחון והמצב הגיאו-פוליטי. רמות העוני גדולות בקרב הערבים והחרדים - הם כ-20% מהאוכלוסיה והחרדים כ-10%. יש צורך לשנות את התרבות הכלכלית שלהם. אצל החרדים רק 40% מהגברים בגיל העבודה עובדים ואצל הערבים רק 20% מהנשים עובדות ורמת השכלה והחינוך נמוכה בממוצע ויש גם אפליה נגדם בשוק העבודה. רמות החינוך וההשכלה בשתי האוכלוסיות הללו נמוכות".

עוד אמר פישר, כי "בעניין החזקות ריאליות ופיננסיות, יש להכיר בכך שזהו משק מאוד קטן ומעט מאוד אנשים יכולים להיות בעלי שליטה במשק. ההפרדה צריכה להיעשות במידתיות ובאיטיות ולא באופן מיידי". בסיכום קרא פישר "לפעול להוריד את שיעור ההוצאות על הביטחון מהתוצר, שהן הגבוהות בכל המדינות המפותחות ומרוב המדינות בעולם. זהו הגורם הגדול והמשמעותי ביותר בתקציב".

המשנה לנגיד, קרנית פלוג, השיבה בעניין העניים בשוק העבודה: "זה נכון שתמיד יישארו אלו שמשתכרים מעט. יש גידול בהשכלה בכל ענפי המשק ולא כולם בעלי השכלה. אחד הכלים הוא מס הכנסה שלילי, כי תמיד יהיו אנשים שבשוק העבודה ישתכרו שכר נמוך יחסי. יש לחפש דרכים להגיע להסכמים עם שכנינו על-מנת להוריד את הנטל הכלכלי על הביטחון".