ישנם אנשים שנראה שהם פשוט עמידים ללחץ, בעוד שאחרים רגישים הרבה יותר ללחץ. אפשר להסביר זאת במבנה אישיות - לאנשים מסוימים יש מבנה אישיותי שלא גורם להם לחוות רגשות שליליים כמו חרדה, פחד, כעס ועצבות ברמה בה אחרים חווים זאת במצב של לחץ ומצוקה. לאחרים יש מבנה אישיות שדווקא גורם להם לחוות רגשות עוצמתיים אלו כשאירועים עצובים מתרחשים. כלומר, יש נטייה אישיותית לאופי התגובה ללחץ.
הבדל נוסף טעון בחוויות החיים של אנשים שונים שהופכות אותם לעמידים יותר-או-פחות ללחץ. אנשים שבגיל הילדות שלהם גדלו בסביבה מטפחת, שהוריהם הענישו אותם בצורה חיובית ועודדו אותם, יכולים להפוך עמידים ללחץ. מצד שני, אנשים שחוו מצבים מלחיצים רבים כשהיו ילדים רגישים יותר ללחץ ונמצאים בסבירות גבוהה יותר לסבול מאי-הסתגלות כשהם חווים לחץ בשלב מאוחר יותר בחיים.
גם לגנים יש תפקיד
גנים משחקים גם הם תפקיד משמעותי ברגישות ובעמידות שלנו ללחץ. ישנו מספר לא מבוטל של דוגמאות במחקרים שנעשו לאורך השנים ובחנו אנשים עם גנוטייפ מסוים על הסרוטונין - הגן המווסת את הנוירוטרנסמיטר סרוטונין במוח. אנשים שיש להם גרסה מסוימת של גן זה נמצאים בסיכון גבוה הרבה יותר לסבול מדיכאון אם הם עוברים אירועים קשים בחייהם לאורך תקופה של שנים.
גן נוסף הקשור לסרוטונין הראה כי גברים שסבלו מהתעללות כשהיו ילדים נמצאים בסיכון גבוה יותר להפוך לבוגרים אלימים. אלו דוגמאות קיצוניות לדרך בה הגנים משפיעים על הרגישות שלנו להשפעות השליליות של הלחץ הן על הבריאות המנטלית והן על ההתנהגות.
ישנם גם גנים אחרים המשפיעים על הדרך בה האישיות שלנו מתפתחת. לכן, לדוגמה, נטייה לחוות רגשות שליליים - אותו מבנה אישיות האחראי לעלייה ברמת הרגשות השליליים כשאנו תחת לחץ - התגלה גם אצל אנשים עם העתק קצר של גן מסוים בהשוואה לאחרים.
