1) חידת מתיאוס - קשה להצביע על נקודה מיוחדת שעליה הטביע המאמן הגרמני את חותמו. הוא דורש משמעת ובמקביל נעדר מקרוב למחצית מאימוניה של הקבוצה, נוטה למצבי רוח, ופרט לביוואן פרנסמן, לא פגע באף אחד מהזרים שהגיעו השנה לקבוצה. בדומה למאמנם, גם את השחקנים בצהוב-שחור קשה לעכל - לצד הופעות מרשימות בקרית אליעזר והערב, בניצחון על בית"ר ירושלים, מגיעות תצוגות נפל מול קבוצות נחותות בהרבה. סביר להניח שבעונה מתוקנת קבוצה כנתניה היתה מוצאת עצמה במרכז הטבלה, אך בבלאגן הנוכחי בליגה בה הקבוצה הפחות גרועה תזכה באליפות, מי יודע? זה יכול להיגמר גם עם תואר.
2) מנהיג בעל כורחו? - ברק יצחקי שני (לאחר מאבק צמוד) רק לאבירם ברוכיאן במירוץ הלא רשמי על תואר "השחקן הכי מוכשר בבית"ר ירושלים". בהיעדר סקורר שני, התלות של האלופה בחלוץ היא אבסולוטית ולראייה הסטטיסטיקה - ב-7 מ-11 ניצחונותיה של בית"ר יצחקי כבש. למעשה כל תשעת שעריו בליגה הגיעו בניצחונות של בית"ר. כאשר יצחקי בינוני, תמוז לא פוגע, זנדברג לא נספר ע"י עטר וכשבן שושן נזכר להופיע רק לעיתים רחוקות, לבית"ר אין מה למכור.
3) איתי שכטר - מהמוכשרים שגדלו בכדורגל שלנו בשנים האחרונות, בעל חוצפה חיובית (על המגרש) ושלילית מאידך. "היה פנדל ולא איכפת לי מה אומרים", הכריז שכטר לאחר שהכריע במו רגליו (יש שיאמרו בדרכי מרמה) את גורל המשחק מול בני טמרה, לפני שבוע וחצי בגביע. הערב הגיעה ה"נקמה" של שוחרי הצדק - החלוץ הנתנייתי החמיץ שלושה מצבים מול שער ריק לחלוטין ויותר הפריע לקבוצתו מאשר הועיל. לכמה אנשים בבית, זה לבטח העלה חיוך רחב על הפנים.
|
עודד מכנס. ראוי ליחס שונה ממכבי נתניה |
|
4) עודד מכנס - אומרים שקבוצה שלא מכבדת את סמלי העבר שלה, אין לה זכות קיום. אם למכנס, האיש ששם את נתניה על מפת הכדורגל הישראלי יחד עם מוטל'ה שפיגלר, לא מוצאים מקום ביציע הכבוד וללילי מתיאוס (עם כל הכבוד, באמת) כן - אפשר לסגור את המועדון.
5) סוף עידן? - קצת עצוב לראות את מה שעובר על עידן טל, שעד לפני שנתיים נחשב כישראלי הטוב בתפקידו. בניגוד לשחקנים בני דורו כאריק בנאדו, אלון חרזי, וואליד באדיר, אשר משתבחים עם הזמן, נראה שהקריירה של טל נמצאת בירידה תלולה. עם עזיבתו של דרק בואטנג בתחילת העונה, מתבקש היה שטל יחזור לקדמת הבמה ולמקומו הטבעי. בינתיים זה לא קורה.
|
עידן טל. לא אותו שחקן מלפני כמה שנים (עדי בן ברון) |
|
הכתוב הינו טור דעה