"במסגרת חוק ההסדרים, נכללת הצעה לפיה יועצי המס יהיו מחויבים לחשוף בפני הרשות את חוות הדעת המשפטיות שקיבלו לגבי תכנוני המס" - כך גילה ד"ר חיים גבאי, לשעבר סמנכ"ל בכיר ברשות המיסים, בכינוס של לשכת יועצי המס בישראל בים המלח שנערך בסוף השבוע.

לכאורה, המבחן אם תכנון מס הוא לגיטימי או עבירה פלילית אמור להיות מאוד ברור ומובן - גם לנישומים וגם למייצגיהם, יועצי המס. "בפועל", אומר גבאי, "אנו עדים למגמה של היטשטשות הגבולות והמבחנים בין תכנון מס לגיטימי להתנהלות הנחשבת עבירה פלילית והזזה בלתי פוסקת של קו הגבול, עד כי קשה להבחין בו, גם לאנשי מקצוע וקל וחומר לנישומים".

לדברי ד"ר גבאי, "ניכרת נטייה של רשות המיסים להגיש כתבי אישום פליליים, בנושאים אליהם התייחסו בעבר כאל מחלוקת אזרחית-שומתית בלבד. נטייה זו זוכה לגיבוי של בית המשפט".

ד"ר גבאי הדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה בין הגורמים השונים, "כיום אין שיתוף פעולה בין הצדדים הקשורים בנושאי מיסים, שיכולים לעזור בהעמקת הגבייה. למשל, העיצום הכספי - קנס המוטל על אי-הגשת דוח במועד, מהווה גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה ויש למצוא דרך לבטל אותה. החקיקה מיותרת, יש מספיק סעיפים במס הכנסה לטפל בכל מגוון העבירות, ומגוון הקנסות".

הוא ציין כי 90 אחוזים מסך כל המיסים במדינה משולם על-ידי 20 אחוזים מבעלי ההכנסה ובכל הנוגע להעלמות מס - 80 אחוזים מהעלמות המס הם מתוך "הפשיעה הגדולה" ואילו רק 20 אחוזים הם מתוך ההעלמות הקטנות, "שאותן בעיקר הם תופסים". לגבי הצעות שעלו בעבר לגבי הקטנת שיעור המס, אמר ד"ר גבאי כי "הקטנת שיעור המס, אינה בהכרח ערובה או תמריץ לתשלום מס אמת. עד היום לא נעשה כל מחקר שיוכיח זאת. גם אם יקטינו את שיעורי המס, תמיד האינדיבידואל ירצה 'לחסוך' את המס".

ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס בישראל, אמר כי "לחוק ההסדרים נכנסו דרישות דרקוניות, בדבר הדיווחים הבלתי מקובלים והלא הגיוניים, בלשון המעטה, שעל האזרחים ויועצי המס מייצגיהם, לדווח לרשויות במסגרת הגשת הדוחות השנתיים. אני לא מאמין שיש לכך אח ורע בעולם. אלו דרישות שמעמידות מראש מכשול בפני האזרחים והמייצגים, תקנות שלציבור יהיה קשה מאוד לעמוד בהן. מעתה, הסיכויים לספוג סנקציות וקנסות כבדים מנשוא - גדלו בצורה דרמטית. גם באם בתום לב עסקינן, גם אם יש מחלוקת לפרשנות לחוק בנושא, לא ייתכן שעל כל חוות דעת בעל-פה שנתן יועץ מס ללקוח, יהיה צורך לדווח בדוח השנתי וכן על כל פרט בדוח ששונה מעמדת רשות המיסים. מדובר בדרישות קיצון, למרחק הגדול ביותר שמדינה דמוקרטית יכולה לדרוש מאזרחיה".

העליון שינה עמדתו לטובת הנישומים

היועץ המשפטי של לשכת יועצי המס, עו"ד איתן צחור, הוסיף כי חלה בשנים האחרונות תפנית חדה בבית המשפט העליון המצדדת בעמדת הנישומים על פני זו של רשות המיסים. "לאחר שבית המשפט העליון פסק שהוצאות טיפול בילדים לאישה (ורד פרי) מוכרות כהוצא לצרכי מס, נקבעו מבחנים חדשים שעשויים להשליך ולהשפיע על כלל הנישומים בכל הנוגע להוצאות בבית והוצאות פרטיות הקשורות במישרין או בעקיפין לפעילותו של בעל העסק".

אף שרשויות המס הזדרזו ויזמו תיקון מפורש בחוק המונע הוצאות טיפול בילדי אישה עובדת, לעמדת עו"ד צחור, כל יתר המבחנים שנקבעו על-ידי בית המשפט העליון ימשיכו לחול בעתיד ולפיהם תורחב המגמה לדרישת הוצאות "פרטיות" מותרות לניכוי על-ידי נישומים, למשל הוצאות משפטיות, הוצאות פרסום, הוצאת נסיעה ושהייה בחו"ל, הוצאות המועברות מחברה משפחתית לנישומים, הוצאות שכירות כאשר המשרד ממוקם בבית הוצאות פרטיות שוליות לעסקיות (כינוסים מקצועיים) ועוד.

בהקשר לכך מציין עו"ד צחור, את פסק-הדין בבית המשפט העליון בעניינה של ענת ארז ולהב - גם שם אישר בית המשפט להגדיל את התרת הוצאות המעין פרטיות בעסק (הוצאות אש"ל) בדגש על הרחבת ההוצאות שאינן נוגעות ישירות לעסק, וגם כאן רשויות המס הזדרזו ושללו את הוצאות האש"ל בחקיקה מפורשת. "למרות החקיקה", מדגיש עו"ד צחור, "נותרו על-כנם הקריטריונים הגמישים שנקבעו בבית המשפט העליון, לגבי כל יתר סוגי ההוצאות".