להקת כוורת שימרה את התרבות הישראלית

"סיפור הצלחתה של להקת כוורת לא היה מקרי או תלוי מלחמה כזו או אחרת. הצלחתה נבעה מתוך חיבור והתאמה בין התכנים והאמירה שהביאה הלהקה ובין הלך רוח בקרב חלק גדול של החברה הישראלית בשנים 1976-1973. במובנים רבים, שימרה כוורת את תרבות הצבר הישראלית שאמנם הלכה ונעלמה מנוף הזהות הישראלית, אבל מרכיבים מתוכה עדיין נמצאים כאן עמנו עד היום".

כך כותבת נועה גלבוע-קנארק במסקנות העבודה הסמינריונית במסגרת לימודי המאסטר שלה (תואר שני) בתוכנית הבינלאומית ללימודי מדינת ישראל באוניברסיטת בן-גוריון, שהוקדשה ללהקת כוורת. עבודת הסמינר נכתבה בקורס של ד"ר נחום קרלינסקי "הישראליות והמאבק על עיצובה" במסגרת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות באוניברסיטה.

"הלהקה", מדגישה גלבוע-קנארק, "הייתה תחנת מעבר חד-פעמית בין תרבות ישראלית שהושתתה על אתוסים ציוניים וביטחוניים, ובין חברה מודעת וביקורתית יותר. כפי שהסביר לי אפרים שמיר: 'הישראלים התחילו לחפש באותה תקופה חיבור לעולם ולתרבות המערבית, הם רצו ביטלס משלהם. אנחנו היינו סוג של ביטלס ישראלים עבור הקהל. החומרים שלנו היו חוצי גיל ולא נגעו לנושאים נקודתיים כמו פוליטיקה, סקס וכדומה'".

עולמו האישי של הפרט

לדברי גלבוע-קנארק, החדשנות של כוורת הייתה בשילוב מוצלח שהציגה, בין צליל חשמלי גלובלי-עדכני ועושר מלודי והרמוני, ובין מוטיבים או אלמנטים מסורתיים-פולקלוריסטיים מתרבות הזמר העברי ומהווי החבר'ה שהושתת על תרבות הצבר, התרבות הדומיננטית-הגמונית עד לסוף שנות השישים. "הטקסטים של הלהקה שיקפו מעבר אל נושאים שלא השתייכו אל עולם התוכן של נופי המדינה, תרבות הצבא או האידיאולוגיה הציונית-חלוצית. התכנים הטקסטואליים עסקו בעיקרם בעולמו האישי של הפרט בעידן המודרני ובמצבים אבסורדיים הומוריסטיים מהמציאות ומהתרבות המקומית. הן במובן המוסיקלי והן במובן הטקסטואלי, סימנה כוורת נטייה ברורה לסגנונות ותכנים בזיקה לתרבות מערבית אינטליגנטית, צעירה ומעודכנת".

את לימודי התואר הראשון סיימה גלבוע-קנארק באוניברסיטת תל אביב בחוג למוסיקולוגיה והיה לה ברור שהעניין שלה הוא בחיבור שבין מוזיקה פופולרית וחברה. "את המחקר על כוורת כתבתי לפני ההודעה על האיחוד בקיץ הקרוב. במסגרת המחקר קיבלתי את ההזדמנות לשלב בין מתודולוגיה היסטורית, סוציולוגית ומוסיקולוגית, כשהקו שהנחה אותי הוא בחינת השינויים שעברה החברה הישראלית בשנים 1976-1967, דרך סיפורה של להקת כוורת, שנחשבת לאחת הלהקות המצליחות ביותר בישראל. להקה שהשפיעה השפעה רבה על עיצובה של מוסיקת הרוק והפופ הישראלית, הן כהרכב והן כמוסיקאים עצמאיים לאחר פירוקה".

עוד הוסיפה גלבוע-קנארק: "ביקשתי לבחון בכלים מתודולוגיים מובנים מה היו הגורמים להצלחתה חסרת התקדים של להקת כוורת, מה ייחד את הלהקה ואפיין אותה הן מבחינה מוסיקלית ויצירתית והן מבחינה חברתית, ומה זה אומר עלינו, החברה הישראלית של אותה תקופה והלאה".