דני דנקנר הודח ביוני 2009 מתפקיד יו"ר
בנק הפועלים בשל משבר אמון מתמשך בינו לבין המפקח דאז על הבנקים,
רוני חזקיהו. שיאו של המשבר היה החלטת הדירקטוריון על מינויו של
ציון קינן למנכ"ל מיד לאחר התפטרותו של
צבי זיו. כך גילה (יום ד', 17.4.13) משה שרעבי, עובד בכיר בפיקוח על הבנקים, במשפטו של דנקנר.
בנק ישראל סירב למסור עד כה מה היו הסיבות לדרישתו החד-משמעית של הנגיד,
סטנלי פישר, להדיח את דנקנר. שרעבי אמר, כי שורה של אירועים יצרו את המשבר בין דנקנר לחזקיהו, עד שכאמור הגיע לשיאו במינויו החפוז של קינן, שכן לדעת בנק ישראל היה בנק הפועלים חייב להקים ועדת איתור ולבחון מספר מועמדים לתפקיד (כפי שעשה לאחר מכן).
במאי 2009 ביקש חזקיהו משרעבי להכין דוח ביקורת על מתן אשראי לגורמים קשורים לבנק ועל יחסי הדירקטוריון וההנהלה - הנושאים שהביאו להתפטרותו של זיו. לדברי שרעבי, תנאי העסקה בה רכש בנק הפועלים את בנק פוזיטיף הטורקי עוררו בבנק המרכזי תמיהות: "ניגוד העניינים והסכום שנקבע [כפיצוי על ביטול העסקה] עורר את הספק למניעי העסקה אם הם טהורים, כלכליים, לטובת הבנק או שיש עניינים אישיים".
"ההתנהלות הייתה בעייתית"
עוד התייחס שרעבי לדוח העושר האישי של דנקנר, אשר היווה בסיס להלוואה של מיליוני שקלים שקיבל מהבנק ואשר בו עוסק גם כתב האישום. לדבריו, דנקנר ייחס לעצמו בצורה בלתי תקינה נכסים של משפחתו בסך 32 מיליון שקל. בשל סיבה זו וגורמים נוספים, הגיע שרעבי למסקנה שעושרו האמיתי של דנקנר היה 19 מיליון שקל בלבד, ולא 56 מיליון שקל כפי שכתב בדוח.
בנק ישראל גם ראה בעייתיות בכך שדנקנר היה ערב לחובותיה של אחת מהחברות המשפחתיות. "הערבות לא כובדה, ההתנהלות הייתה בעייתית", אמר שרעבי. מעבר לכך, הפיקוח הגיע למסקנה שדנקנר היה מצוי במצוקה פיננסית בעת שקיבל את ההלוואה מבנק הפועלים. "בדקנו את הדירוג שלו בבנק הפועלים שהיה B שזה דירוג נמוך, והייתה לו גם הלוואה שהתחדשה משנת 2004 שלא נפרעה. לכן הערכנו שהוא במצוקה שיכול לשבש את שיקול הדעת בהתנהלות". שרעבי סיכם: "לא ציפינו שיו"ר דירקטוריון יתנהל כך".
"זה מחלחל למטה"
שרעבי הסביר את החומרה שבא ראה בנק ישראל את התמונה הכוללת: "המשמעות של התנהגות זו שהדבר נוגע ללב המערכת הבנקאית, לאמון שהציבור רוחש למערכת ההתנהלות, פוגעת בשמו הטוב של הבנק. אי-אפשר לדעת עד כמה, אי-אפשר להעריך נתון זה, אך בנק בלי אמון הוא בעייתי מאוד עד כדי קריסה מוחלטת. החשש שמפקידים יוציאו כספיהם מהבנק, איני אומר שהגענו למצב כזה. אך הקשר עם אנשים קשורים נוגעת למוניטין של הבנק שזו נקודה רגישה מאוד, בעולם כולו.
"מעבר לאמון יש נושא תרבות ארגונית שנחשפתי במהלך עבודתי יותר ויותר לחשיבותו - רוח המפקד, אם היא מסויימת זה עלול לחלחל לכל השכבות התחתונות וזה עלול להיות בעייתי, אם אין תרבות ציות בבנק זה מחלחל למטה, רואים זאת בעסקותץ לכן יו"ר הדירקטוריון וגם אחרים אמורים לשמש דוגמה אישית להתנהלות, לכן ראינו זאת בחומרה".
שרעבי הוסיף: "הגדרתי תקופת התפטרות זיו לבין התפטרות הנאשם כמחול שדים. הכוונה לכך שכל המו"מ בין המפקח על הבנקים לבין בנק הפועלים הייתה לו פומביות - אי הסכמות, בקשה להיפגש עם המפקח שלא ראה צורך בכך. זה פוגע בבנק, כי היחסים בין הפיקוח על הבנקים לבנק, לטעמי צריכים להיות דיסקרטיים. מתן פומביות לחילוקי דעות לא עושה טוב לבנק. כל מכתב של המפקח על הבנקים הוצג בדיווח מיידי".