|
|
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בנק ישראל הפסיד אשתקד 1.2 מיליארד שקל, לעומת 3.4 מיליארד שקל בשנת 2011, כך עולה (יום ד', 20.3.13) מהדוחות הכספיים שאישרה המועצה המינהלית של הבנק, עבור שנת 2012.
בשנת 2012 חל גידול משמעותי בהכנסות הבנק מרווחי ההון מניירות ערך סחירים במט"ח לכ-1.2 מיליארדי ש"ח מ-319 מיליוני ש"ח אשתקד. גם ההכנסות מהפרשי השערים הממומשים גדלו לכ-1.7 מיליארדי ש"ח מכ-500 מיליוני ש"ח אשתקד. הפרשי השערים נזקפים לדוח הרווח וההפסד. הכנסות אלו תרמו לגידול סך ההכנסות הפיננסיות האחרות ולקיטון בהפסד לעומת 2011.
מאזן בנק ישראל הסתכם בסוף שנת 2012 בכ-303 מיליארדי ש"ח, לעומת כ-308 מיליארדים בסוף שנת 2011 - קיטון של כ-1.6%.
עיקר הקיטון בצד הנכסים נובע מהקטנת הנכסים של הבנק במטבע חוץ וביתרת ניירות הערך הסחירים במטבע מקומי וכנגדם, בצד ההתחייבויות וההון, נזקף הקיטון למגמה מעורבת של שינויים: מחד-גיסא, גידול בשטרי הכסף והמעות במחזור ובהתחייבויות אחרות במטבע חוץ; ומאידך-גיסא, קיטון ביתרות כלי הספיגה המוניטריים נטו-מק"ם ופז"ק וביתרת חשבונות השיערוך.
הוצאות השכר והזכויות של עובדי בנק ישראל הסתכמו בשנת 2012 בכ-264 מיליוני ש"ח, לעומת כ-275 מיליונים בשנת 2011, ירידה של כ-4%. הוצאות גמלת הפנסיה והפרישה הסתכמו בכ-352 מיליוני ש"ח, לעומת כ-341 מיליונים בשנת 2011, גידול של כ-3%.
לראשונה: 3% מיתרות המט"ח הושקעו במניות אמריקניות
במקביל לפרסום הדוחות, פרסם הבנק דוח מפורט יותר על השקעת יתרות מטבע החוץ של ישראל לשנת 2012.
מן הדוח עולה כי יתרות מטבע החוץ של ישראל עלו בשנת 2012 בכמיליארד דולרים, לעומת עלייה של כ-4 מיליארדים בשנה הקודמת, והסתכמו בסוף השנה ב-75.9 מיליארדי דולרים. בשנת 2012 לא התערב בנק ישראל בשוק מטבע החוץ, לאחר רצף התערבויות ממרס 2008 ועד יולי 2011.
בדוח מצוין כי משבר החוב האירופי גרר עלייה של סיכוני האשראי במהלך השנה, בעיקר במדינות גוש האירו ואף בעולם, ובעטיה - הפחתות דירוג מצד סוכנויות האשראי. בהתאם לכך המשיך בנק ישראל לצמצם את החשיפה של היתרות למדינות שמצבן המקרו כלכלי החמיר. התשואות לפדיון של אג"ח ממשלתיות, במדינות שבהן מושקעות רוב יתרות מטבע החוץ, נותרו במהלך השנה ברמתן הנמוכה, וחלקן אף ירדו לרמות שליליות. על כן, הסיכון המרכזי לתיק היתרות, נותר סיכון הריבית. אריכותן של יתרות מטבע החוץ הושארה קצרה, כדי למזער את הפסדי ההון במקרה של עליית התשואות לפדיון.
החשש מהתממשות סיכון הריבית עמד בבסיס ההחלטה של בנק ישראל להשקיע השנה, לראשונה, 3% מיתרות מטבע החוץ בשוק המניות של ארה"ב; זאת במטרה לשפר את יחס התשואה-סיכון של היתרות. במהלך השנה נמשך ואף הורחב פיזור ההשקעה של יתרות מטבע החוץ, שהוחל בו באמצע 2010, למטבעות ולנכסים של מספר מדינות מפותחות המאופיינות ביסודות כלכליים חזקים יחסית, ומטבעותיהן אינם כלולים בנומרר ובסמן. היקף החשיפה הממוצע למדינות אלו היה במהלך 2012 9.7%, בדומה להיקפה בשנה שעברה.
