מחשבים יוכלו לתפוס אנשי עסקים בשקר?

האם מחשבים יוכלו לתפוס אנשי עסקים משקרים במשא-ומתן? או להציע לפסיכולוג את השאלות הנכונות כדי להבין את המניעים הנסתרים של מטופל? או להדריך תלמידים במעבדה וירטואלית בפיסיקה וכימיה באופן שמתאים לרמה האישית של כל תלמיד?

אלה הן כמה מן השאלות שבהן עוסק מחקרו של ד"ר קובי גל, חוקר בינה מלאכותית מהמחלקה להנדסת מערכות מידע באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, שזכה בימים אלה בפרס קריל¹ להצטיינות במחקר מדעי לשנת תשע"ג.

כחוקר בינה מלאכותי, ד"ר גל בונה "סוכנים ממוחשבים" - אלגוריתמים שרצים בתוך מחשבים, רובוטים וטלפונים, שיודעים לשתף פעולה עם אנשים בסביבות שכוללות מספר אנשים ומספר מחשבים הפועלים יחדיו. בכלים של מדעי המחשב, פסיכולוגיה וסטטיסטיקה, משתמש ד"ר גל כדי לאפשר לאותם "הסוכנים הממוחשבים" ללמוד את סודות קבלת ההחלטות האנושית ולהשתמש במידע זה כדי לתקשר עם האנשים בצורה הטובה ביותר.

בניגוד לדעה הרווחת, הסוכנים הממוחשבים שבונה ד"ר גל לא מהווים תחליף למומחים במשא-ומתן או למורים, אלא מנסים לסייע בהשלמת עבודתם באופן ש"השלם גדול מסך חלקיו".

שלושה מחקרים בולטים של ד"ר גל ממחישים היטב את העקרונות הללו. המחקר הראשון הציע סוכן ממוחשב שלומד לנהל מו"מ עם אנשים מתרבויות שונות בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת בר-אילן ואוניברסיטת מרילנד. הסוכן מתבסס על מודל מתמטי שמנבא את מידת ההוגנות והמהימנות של הבן אדם שהוא עומד מולו.

גישה מוגבלת למורים

פרויקט נוסף עוסק בפיתוח "סוכנים ממוחשבים" התומכים במורים ובתלמידים המשתמשים במעבדות וירטואליות. אלה הן תוכנות ללימודי מדעים (פיסיקה, מתמטיקה, כימיה) המאפשרות לתלמידים את אותם התנאים כמו במעבדה אמיתית, ומאפשרות להם לבנות מודלים של העולם, להריץ את המודל ולנתח את התוצאות. מאחר שהתוכנות הללו מספקות סביבת לימוד עשירה לתלמידים, הן הופכות נפוצות במיוחד במדינות מתפתחות, בהן יש גישה מוגבלת למורים בשר ודם. באמצעות "סוכנים חכמים" המשתמשים באלגוריתמים של בינה מלאכותית (למשל, תנועות עכבר, סדר פעולות במחשב לפתרון בעיה, משך זמן העבודה בכל פעולה ועוד), ניתן לזהות את דרך העבודה של כל תלמיד, לגלות היכן הם נתקלים בקשיים ולאבחן את אסטרטגיית הפתרון שלהם ולאתר טעויות שהם מבצעים. ד"ר גל פיתח שיטות שונות כיצד להציג מידע זה למורים על-מנת לאפשר להם ניתוח מעמיק של דרך העבודה והקשיים של תלמידיהם.

הפרויקט השלישי שמוביל ד"ר גל מציע סוכן ממוחשב שלומד מתי להפריע למשתמש על-מנת למסור לו מידע מועיל. אנו "אוהבים" להפריע אחד לשני (במיוחד בישראל) כדי לשאול שאלות ולספק מידע שאנו מניחים שיכול להועיל לחברים ולקולגות, אך מחקרים רבים הדגימו שלהפרעות יש מחיר - הן מטרידות אותנו ופוגעות בתפוקה. דוגמה לכך היא ה"אטב האוטומטי" (“קליפי") של חברת מיקרוסופט, שקפץ על המסך בזמן הכי לא מתאים Are you trying to write a letter? בניגוד לו, הסוכן של ד"ר גל מנבא כיצד יגיבו אנשים להפרעות שונות שהמחשב יכול ליזום, והוא מנסה לתזמן את ההפרעות שלו בצורה כזו שיספקו אינפורמציה מועילה למשתמש אך לא יזיקו למהלך עבודתו. פרויקט זה נעשה בשיתוף עם אוניברסיטת הרווארד וחברת מיקרוסופט.

מחקרים אלה מספקים, בין היתר, הצצה לעולם "הבינה המלאכותית", באמצעות טכנולוגיית "הסוכנים הממוחשבים", המעלים את השאלה - האם זהו שחר של מהפכה טכנולוגית שתאפשר לאדם לשלוט על מחשבות של אנשים אחרים באמצעות מחשב?