החמישייה הסוגרת: רוט, סוף?
יוגב אוחיון המתין לעזיבת לימונד כדי ליטול את המושכות, מורן רוט חזר לפחים ושב להפועל חולון, חילופי הזרים המיותרים בחיפה והפציעה המטרידה של עדי גורדון. זה היה המחזור שהיה
חמישה מחזורים לתום העונה הסדירה, מתחילים להריח את הפלייאוף. מכבי תל אביב החזירה עטרה ליושנה ותזכה במקם הראשון גם אם תפסיק להופיע למשחקים, הפועל ירושלים ומכבי חיפה השכיחו כל זכר לתקופה היפה שעברה עליהן ובינתיים סגרו הפועל חולון ובני השרון את הפער. גם בתחתית אין רגע דל.
הטוב: יוגב אוחיון (עירוני נהריה)
איזה כיף לכתוב את זה. הרכז הנהדר של נהריה עבר עד שלשום עונה נוראית - הכדורים לא נכנסו, המשכורת לא נכנסה, שום דבר לא עבד כמו שצריך. אלא שברוממה הכל התפוצץ בבת אחת, עם 20 נקודות (8 מ-10 ל-2), 8 ריבאונדים, 4 חטיפות, 25 נקודות מדד והכי חשוב, ניצחון גדול 57:75 על חיפה. אולי כל מה שהוא היה צריך בעצם זה את שחרורו של רביב לימונד למכבי תל אביב, כדי לקבל באופן בלעדי את המנהיגות ואת המפתחות לקבוצה.
איתו בחמישייה: מאיר טפירו (24 נקודות, 8 מ-9 ל-2, 7 אסיסטים ו-27 נקודות מדד), שגם נכנס לרשימת 40 הקלעים הגדולים בתולדות הכדורסל הישראלי; יריב יצקן של רמת גן (20 נקודות, 5 ריבאונדים, 5 אסיסטים ומדד 25); דרון וושינגטון מחולון (22 נקודות, 10 ריבאונדים, 4 חטיפות ומדד 35 מול הפועל ירושלים), ובריאן רנדל הגלילי (23 נקודות ב-90% מהשדה, 5 ריבאונדים ו-30 נקודות מדד מול מכבי ראשון לציון).
הרע: מורן רוט (הפועל ירושלים)
חשבנו לתת את התואר המפוקפק למכבי חיפה כולה, אולם לקבוצה של אבי אשכנזי עוד נגיע בהמשך. מלבד דבון ג'פרסון ועידו קוז'יקרו, כל שאר הירוקים היו ביום שחור. אבל איכשהו, אולי בשל החשיבות המעטה של המשחק, נבלעה קצת בשאון המחזור הלא ממש צמוד התבוסה של הפועל ירושלים בחולון. 21 הפרש באולם הפחים זה ממש לא משהו שקבוצה כמו ירושלים, ששואפת כמה שיותר גבוה, יכולה להרשות לעצמה.
מעל כולם, או יותר נכון מתחת, בלט מורן רוט, שב-30 דקות ניפק 0 נקודות, 4 עבירות, 3 איבודים ומדד של 5-. או כמו שכתב אוהד חולון באחד מהפורומים של אתרי הכדורסל, "בחולון בלטו וושינגטון, פלורס ורוט". לא כך רצה הרכז המוכשר לשוב לאולם בו שיחק בעונה שעברה ולהתמודד מול הקבוצה עמה לקח אליפות. לזכותו ייאמר כי כל הקבוצה, מלבד אולי שרון ששון, לא היתה הרבה יותר טובה.
והיפה: ישחקו הוותיקים (הרבה יותר טוב מאיתנו)
בזמן ששחקניו של גיא גודס ביזו את עצמם בפחים, ובתקופה שמכבי מודחת אחר כבוד מהמסגרת האירופית, דווקא קבוצות הוותיקים של המועדונים עושות חיל. הצהובים ניפקו מאזן מרשים הרבה יותר משל שחקני הדור הנוכחי, עם ניצחון על ריאל מדריד והפסד לברצלונה (שנזכיר את המאזן של הגרשונים מול הספרדיות השנה?).
ותיקי הפועל ירושלים נטלו אתמול חלק בטורניר ה-12 לזכרו של לוחם השייטת יאיר אנגל, ניצחו את נבחרת הגימנסיה וקיבוץ רמת רחל (מחוזקת בארז כץ), והפסידו בגמר לאחר מאבק קשה לקבוצת מכבי יאיר רעננה (חברים של יאיר מהשייטת). מיקי ברקוביץ', עודד קטש וליאור ארדיטי מהצד הצהוב, עדי גורדון (שהספיק להיפצע ברגלו), פפי תורג'מן, דורון שפע וחבריהם מהצד האדום הראו שוב כי לשחקנים של היום יש עוד הרבה מה ללמוד.
מי שנהנה מכל העולמות הוא אבי שילר, ששיחק בשתי הקבוצות. תשומת לב מיוחדת משך דוד קמינסקי בן ה-70, שהמשיך להרביץ צ'אקות באין מפריע, ולנו רק נותר לתהות כמה נקודות היה קולע אם בתקופתו היתה קיימת קשת השלוש.
ובפינת ההשוואה: עיניים גדולות
בחיפה התלהבו מההעפלה לגמר הגביע, נבהלו מהפציעה של דורון פרקינס וצירפו את מאליק דיקסון וצ'יין גאדסון במקום רולנד רוס. התוצאות מאז? שלושה הפסדים ברציפות וירידה למקום הרביעי בטבלה. ומה בדיוק תרמו הזרים החדשים במקום רוס ששוחרר? הבה ונבחן:
| שחקן | מש' | דקות | נק' | ריב' | אס' | איב' | מדד |
| רונלד רוס | 6 | 25 | 7.2 | 3 | 2.7 | 2.5 | 5 |
| מאליק דיקסון | 3 | 24 | 6 | 1 | 1 | 1.7 | 3 |
| צ'יין גאדסון | 2 | 15 | 3.5 | 1 | 1.5 | 1.5 | 3 |
כפי שניתן לראות, ניפק רוס עד ששוחרר בערך כמו שני המצטרפים החדשים ביחד, שלא לדבר על הגנה טובה יותר וחיבור קבוצתי שעבד מצוין. עוד מעט יחזור גם דורון פרקינס, ולצד דיקסון, גאדסון, עמית בן דוד ובי.ג'יי מקי יהיו לאבי אשכנזי חמישה גארדים מובילים. אנחנו לא מכירים הרבה קבוצות בליגת העל שהיו אומרות 'לא' לדיקסון, אבל לפחות הצירוף של גאדסון מתברר כנראה כמיותר.
שלוש הערות לסיום
1) נהריה שיחררה את מגי וניצחה את רמת גן, שיחררה את לימונד וקרעה את חיפה. ומי הבא בתור? רוברט רותברט?
2) אגב רותברט (17 נקודות, 5 ריבאונדים ומדד 25 מול חיפה שלשום), האם נמצא הסנטר הבא של נבחרת ישראל?
3) האם הסתיימו ההעברות של מכבי תל אביב העונה?
לפנייה לכתב/ת 
