משרד החקלאות אינו צופה התרחבות של להקות הארבה ממצרים, אך אומר כי ניתן יהיה לדעת זאת בוודאות עם שינוי כיוון הרוחות. לפי שעה, האירוע נמצא בשליטה.
ריסוס של להקה קטנה שהגיע לרמת הנגב ייעשה בבוקר באמצעות מרססי קרקע.
פרופסור בגמלאות מאיר פנר מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, שהוא מומחה לארבה, הסביר כי נחילי ארבה אינם מסוכנים לבני אדם אולם הם יכולים למנות מיליארדי פריטים, ובשל חיבתם למזון מכל סוג שהוא הם מסוגלים לאכול לא פחות מ-10,000 טון ירק ליום. לפיכך, הגעה של נחילי ארבה גדולים לישראל בהחלט עלולה לפגוע משמעותית בחקלאות.
עוד אמר פרופ' פנר: "הארבה אוהב אקלים חם וקרקע לחה והוא מגיע לאן שנושאת אותו הרוח. לכן, אם יגיעו נחילי ארבה גדולים לישראל עלינו לקוות לרוח חזקה שתיקח אותם למחוזות אחרים. הדרך היחידה בה אנו יכולים להילחם בארבה היא באמצעות שימוש במטוסי ריסוס שירססו בשעות הבוקר המוקדמות בהן עוד קר לארבה מכדי לעוף".
פנר ציין כי הפעם הקודמת בה הגיע הארבה לישראל הייתה בשנת 2004, אולם לא ניתן לשער מתי יבקר שוב באזורנו משום שנדידתו לא עקבית. "בביקורו הקודם בארץ, הארבה לא גרם לנזק משמעותי, כי הוא הגיע בעיקר לאזורים עירוניים ולא לאזורים בהם מגדלים תצורות חקלאיות, אבל בהחלט אפשר לטעון שנחילי ארבה הם דבר לא-סימפטי. לא במקרה זו הייתה המכה השמינית שהנחית אלוהים על פרעה ומצרים".
מקנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, נמסר כי הביטוח כנגד אסונות טבע, בו מבוטחים מגדלי הפירות והירקות בארץ, מכסה גם נזקים העלולים להיגרם כתוצאה מהארבה. בענף הירקות, הביטוח מכסה את כל הנזקים הנגרמים כתוצאה ממזיקים, ובכלל זה הארבה. בענף הפירות הביטוח מכסה את הנזקים הישירים שהארבה עלול לגרום לפירות עצמם, אולם הוא אינו מכסה את הנזק העלול להיגרם לעץ.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
