החלקה יפנית

נסו לדמיין איך ייראו החיים שלנו בעוד כמה עשרות שנים. האמת? אין צורך לדמיין, פשוט טוסו ליפן.

רובע שינג'וקו, טוקיו. אורות ניאון על כל הבניינים, מסכי ענק שמשדרים פרסומות ושירים, כמויות עצומות של אנשים ברחובות וחנויות מטורפות שמציעות את כל הדברים הכי הזויים שרק אפשר לדמיין. סיור ברחובות שינג'וקו ידהים אתכם גם אחרי כמה ביקורים; כל פינה חושפת עולם חדש של אוכל, מועדונים, חנויות בגדים והשיא - משחקיות פאצ'ינקו, שאליהן מגיעים גברים מעונבים אחרי שעות העבודה ומבלים שעות ארוכות במשחקי וידאו יפניים. 

מעבר החצייה הגדול בעולם // צילום: שמעון יעיש

ברובע אחר בעיר, שיבויה, נמצא מעבר החציה הגדול בעולם, שלא מעט סרטים צולמו בו. אנחנו הגענו לשם בליל כל הקדושים, וחווינו חוויה שבהחלט יכולה להיחשב מעולם אחר. יותר ממיליון איש מחופשים לדמויות שונות, שאת כולן מאפיינת הדייקנות היפנית הטיפוסית. כל פס באיפור הפנים מדויק להפליא, הלבוש מקורי ולכולם עדשות מגע צבעוניות שהופכות את המתחפשים למפלצות, לנסיכות או לכל דבר אחר. המוזיקה, אווירת השמחה וחגיגות הענק הפכו את מסיבת הרחוב הזאת לטירוף אמריקני־יפני שמראה עד כמה העם היפני מתקרב למערב. בשיחה עם מקומיים הם מספרים כי עד לפני כעשר שנים הם כלל לא ידעו מה זה ליל כל הקדושים. למרות זאת, מייד לאחר שנגמר התקשטה העיר לקראת חג המולד.

ליל כל הקדושים // צילום: שמעון יעיש

כשאכלתי את הבשר הכי טוב בעולם – קובה ביף

למסעדה נכנסתי בסיוע של חכמת ההמונים, היא מדורגת במקום הראשון ב"טריפ אדוויזור" וכישראלי חשדן הייתי חייב ללכת רק למקום שכולם ממליצים, אני הרי לא רוצה שיגישו לי בשר מזויף, למרות שזה לא אמור לקרות ברוב המקומות ביפן אך בכל זאת נשענתי על ההמלצות. על בשר הקובה ביף אולי שמעתם בתכניות הבישול או בסרטים השונים, יש שינסו להשיג אותו במקומות שונים בעולם, אך לאחר מחקר מעמיק בעניין, לא מומלץ לנסות, המקורי והטוב נמצא בעיקר ביפן.

 

רמת שיוש מושלמת // צילום: שמעון יעיש

 

במסעדת Han no Daidokoro Kadochika קיבל את פנינו "ביף בוס" כך הוא מכנה את עצמו, אמן הבשר והקומיקאי שהפך את החוויה הקולינארית לדבר הכי טוב שטעמתי בחיי. בשר שנמס בפה בכל ביס, שנצלה בדיוק של שניות וכל חתיכה ממנו מקבלת יחס אישי של השף הראשי שלא מוריד ממנו את העיניים מרגע החיתוך ועד הרגע שהוא נכנס לפיו של הסועד. למרות שמדובר במסעדת הבשר הכי נחשבת בטוקיו, ביף בוס לא מוותר על צחקוק עם הסועדים, יחס אישי לכל אחד מהם ודאגה לצלייה מושלמת של כל חתיכה וחתיכה שהוא מגיש לאורחים שלו. המחירים לא גבוהים במיוחד ועומדים על בין 250-350 שקלים לאדם. נכון, זו לא המסעדה הכי זולה שתמצאו אבל אם מתחשבים בעובדה שמדובר בבשר הכי איכותי בעולם ולפי האגדה, הפרה זוכה למסאג'ים, ניזונה רק מעשבים אורגנים וזוכה לחיים ארוכים ללא לחצים, מדובר במחיר סביר לחלוטין.

 

כל נתח מקבל יחס אישי // צילום: שמעון יעיש

יער של מקדשים

נסיעה של קצת פחות משלוש שעות ברכבת השינקנסן, הדוהרת במהירות של כ־300 קמ"ש, ואנחנו מגיעים לעיר הבירה לשעבר של יפן. קיוטו היא אחת הערים הבודדות שלא הופצצו על ידי האמריקנים במלחמת העולם השנייה, מהסיבה הפשוטה שמדובר בעיר שהיא מרכז תרבותי והיסטורי עשיר וחשוב בתרבות היפנית, ובה אלפי מקדשים ומוקדים משמעותיים. מדובר בעיר המונה יותר ממיליון וחצי תושבים, והסיור בה הוא בגדר חובה. בקיוטו תמצאו כמה מהמקדשים המפורסמים והעתיקים בעולם, קיומיזו-דרה, פושימי אינארי ומקדש גן הצבאים, כולם מרהיבים ובעלי אופי שונה זה מזה. הסימטריה, המבנים המסורתיים והגנים היפניים יחשפו אתכם לתרבות בת אלפי השנים - הרחוקה ממה שאנחנו מכירים.

מקדש גן הצבאים בקיוטו // צילום: שמעון יעיש

קיוטו היא לא רק מקדשים. באזור ארשאימה יש יער ובו עצי במבוק בגובה עשרות מטרים, המקיפים את ההולכים בשבילים ומגיעים לנחל עם נוף מרהיב. בקצה היער ניצב הר שבראשו שמורת הקופים החופשיים. הקופים במקום ישחקו איתכם, יצטלמו איתכם ויתנהגו בטבעיות מוחלטת בעודם רצים בין רגליכם. אגב, הפעם אתם תהיו אלה שנכנסים לכלוב, שכן הקופים נשארים בטבע. מבעד לסורגי המבנה שאליו תיכנסו תוכלו להגיש להם בננות, תפוחים או בוטנים. 

שמורת הקופים החופשיים, המבקרים נמצאים בכלוב // צילום: שמעון יעיש

את הביקור בקיוטו מומלץ לשלב עם נסיעה בת פחות משעה לעיר נארה, שם תמצאו איילים המטיילים להם באופן חופשי לחלוטין ברחוב. כן, ממש כמו החתולים בישראל. הם מאולפים ונעימים, ואם תרצו להתחבב עליהם תוכלו לרכוש בכמה שקלים את חטיפי האורז האהובים עליהם ולהאכיל אותם. בנארה גם נמצא פסל הבודהה הגדול ביפן, לצד אתרי תיירות ומקדשים נוספים.

הר עם אישיות

בעת תכנון הביקור לא היה לי ספק שאני פשוט חייב לראות את הר פוג'י, הר הגעש המתנשא לגובה 3,776 מטרים שהפך לסמלה המובהק של יפן. העיר שלמרגלות ההר היא קוואגוצ'י, הנמצאת באזור חמשת האגמים, והנוף הנשקף ממנה עוצר נשימה. הרגשתי כאילו להר העצום יש אישיות, שכן הוא מרשים בצורתו המושלמת. בשעות החשיכה הוא נראה כציור פחם על דף שחור, ובשעות היום הוא הופך לנוף היפה ביותר שאפשר לדמיין, בשילוב העלים המאדימים והמצהיבים בשלכת שכבר הגיעה לאזור. התמזל מזלי וביום שבו הגעתי עננים לא כיסו את חלקו העליון של ההר, והוא היה חשוף לחלוטין למשך יותר מיממה רצופה, דבר שלא קורה לעיתים קרובות.

הר הגעש פוג'י // צילום: שמעון יעיש

טעם של עוד

ביפן כמעט לא קיים פשע, לפחות לא כזה שמופנה כלפי התיירים. הנסיעה ברכבת התחתית בטוקיו בטוחה בכל שעה, אין שום בעיה להשאיר את הארנק בכיס האחורי, יש מכונות להחלפת כספים עם שער המרה מדויק, ובשונה ממה שאנחנו מכירים מאירופה - אין רמאים שיצהירו ש"אין עמלה" ובפועל יעקצו אתכם בעשרות אחוזים מגובה העסקה.

ביקור של שבועיים ביפן הוא ללא ספק רק טעימה מכל מה שיש ליעד הזה להציע. יש במדינה הקסומה הזו עוד עשרות ערים, הרים, עיירות ואתרים שאליהם נגיע בפעם הבאה. אגב, אם אתם מתכננים ביקור בארץ השמש העולה, עשו לעצמכם טובה והצטרפו לקבוצת "יפן למטיילים" בפייסבוק, הקהילה הכי יפנית בישראל. 

מעבר לקסם שלה ולאוכל המטורף - קצרה היריעה מלפרט כאן את כל מה שבא אל קרבינו בביקור הקצר - האנשים ביפן הם ללא ספק חלק בלתי נפרד מהחוויה. את האדיבות, הנימוס וההערכה לאדם האחר שחוויתי שם לא פגשתי בשום יעד אחר בעולם שביקרתי בו. אף על פי שהמדינה שלנו טובה בהרבה דברים, היינו יכולים ללמוד דבר או שניים מכללי ההתנהגות, הניקיון והאופי היפני. אבל עד אז, אריגאטו - וסיונארה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו