שישה בדואים בני שבט אבו-מדיעם ישלמו למדינה 263,000 שקל - חלקם בהוצאות פינויים מאדמות אזור ערקיב, אליו פלשו שוב ושוב עשרות מבני השבט. כך קובע (16.8.17) סגן נשיאת בית משפט השלום בבאר שבע,
עידו רוזין.
התביעה הוגשה במקור נגד 34 פולשים, אך עם 28 מהם הושגו הסכמי פשרה. תביעת המדינה הסתכמה ב-1.7 מיליון שקל, כאשר 1.4 מיליון שקל מתוכם התייחסו לפינוי הפולשים ביולי 2010. יתרת הסכום נתבעה בשל שבעה פינויים נוספים באותה שנה, לאחר שמקצת מן הפולשים חזרו לשטח.
רוזין דחה את כל טענותיהם של ששת הנתבעים שנותרו נגד הליכי הפינוי. הוא אומר כי שורה של פסקי דין קבעו שהקרקע שייכת למדינה ושהם פלשו אליה שלא כדין, וכי המדינה הייתה רשאית לבצע את הפינויים כראות עיניה. נדחתה גם הטענה בדבר עיכוב בפינויים, שכן הזמן חלף בשל ריבוי ההליכים בהם היה צורך לנקוט נגד הפולשים.
רוזין מדגיש: "הנתבעים עיוולו כלפי המדינה בהתנהגותם, תוך עצימת עיניים והבעת אדישות לנזקים פוטנציאליים העלולים להיגרם כתוצאה ישירה ממעשיהם או מחדליהם - אשר התממשו בפועל - באופן שיש בו כדי לחייבם". הוא מציין, כי הנתבעים חוזרים ופולשים עד עצם היום הזה לקרקעות המדינה, תוך שהם ממשיכים להתעלם מן הנזקים שנגרמים למדינה.
"אותם אזרחים הפולשים לאדמות מדינה הינם פורעי חוק", ממשיך רוזין. "בפלישות החוזרות ונשנות יש משום התרסה נגד שלטון החוק, תוך זלזול בעקרונות היסוד של שיטתנו ותוך סיכון חיי אדם. עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך, כי לפחות בחלקה נובעת מציאות זו ממצוקה. מצוקה, קשה ועמוקה ככל שתהיה, אינה יכולה להצדיק הפרת חוק. הפרות חוק, שימוש באלימות ופגיעה בשלטון החוק - הן כולן דרכי פעולה שלא ניתן לקבל במדינת חוק מתוקנת".
מאחר שכאמור רוב הנתבעים הגיעו להסכמים עם המדינה, קבע רוזין שששת הנתבעים הנותרים ישאו ב-20% מעלויות הפינויים, וישלמו הוצאות בסך 100,000 שקל. את המדינה ייצגו עוה"ד גלי חדאד ולירון שי, ואת הנתבעים - עו"ד חאלד סואלחי.